אנחנו נמצאים היום בתקופה לא קלה.  בעודי כותב את המאמר הזה אנחנו ביום ה-17 למלחמה, ומי יודע עד מתי זה ימשך.

תקופות מסוג זה הן לא קלות, לאף אחד.

הרבה אנשים יכולים למצוא את עצמם בתחושות פחד וחרדה  (לגיטימי לגמרי) מה שבהחלט עלול לפגוע באיכות חיינו בתקופה הזאת; אין מה לעשות, בסדר גודל מלחמה שכזאת אין אחד מאיתנו שלא נפגע ממנה,בצורה כזאת או אחרת.

עם כל זאת, לא יעזור לאף אחד אם נסתגר בתוך הבית תוך כדי צפייה אובססיבית מול החדשות ונזניח את עצמנו לגמרי. עברנו את השוק הגדול של הימים הראשונים, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממשיכים הלאה ואיך  אנחנו מצליחים לנהל איזושהי שגרה מסוימת בתוך כל הטירוף הזה. אגע היום בנושא של אכילה רגשית, ו2 דרכים מוכחות איך להימנע ממנה ככל הניתן.

• "האם אני רעב, או סתם מחפש/ת ריגוש?"

רגע לפני שאתם ממהרים לקנח איזה בר שוקולד או גביע גלידה, תשאלו את עצמכם רגע:

"אני באמת רעב/ה כרגע? או סתם מחפש להרגיש קצת יותר טוב?"

חשוב מאוד שתשאלו את עצמכם את השאלה הזאת. רק על ידי העלאת שאלה זו אתם מעלים את סיכוייכם משמעותית להשתלט על הדחף המיותר.

– אם עניתם אופציה א', שאתם רעבים, אולי עדיף להחליף את הקינוח במשהו יותר מזין.

קינוח יותר בריא ופחות עתיר בקלוריות או (אפילו לא קינוח בכלל, סתם ארוחה בריאה ומזינה).

–אם עניתם אופציה ב', שאתם מחפשים להרגיש קצת יותר טוב, אתם מבינים שהדחף בעיקר נובע מרגש.

אז מה עושים? 

קודם כל, כמו שכתוב למעלה, צריך להתחיל לשאול שוב:

"למה אני מרגיש/ה ככה? למה אני מנסה למצוא נחמה דרך האוכל?"

אחרי ששאלתם את עצמכם את שתי השאלות הראשונות ואתם מנסים למצוא את התשובה,

 תוסיפו לעצמכם את  7 השאלות הבאות:

• • עשיתי משהו טוב היום? פרודוקטיבי? 

  •  אכלתי היום דברים בריאים או רק ג'אנק?

  • המשכתי קצת להתקדם לעבר המטרות שלי?

  • ביצעתי פעילות גופנית היום?

  • יצאתי לבחוץ וראיתי קצת אור שמש?

  • קיימתי קצת חלק מהתחביבים שלי שאני אוהב/ת?

  • ביליתי קצת זמן איכות עם החברים/המשפחה?

*המכנה המשותף של כל השאלות האלו הוא שהם מהווים חלק משגרה בריאה 

שכמעט רובנו מנהלים (או לפחות צריכים לנהל)*

אם מצאתם את עצמכם עונים "לא" לרוב השאלות הכתובות למעלה, כנראה שצריך לעשות שינוי בשגרת היום שאתם מנהלים, והשינוי הזה אמור לגרום לכם לענות "כן" לרוב השאלות. אני מבטיח, כשברגע שתקיימו לפחות מחצית מהשאלות הכתובות למעלה, תרגישו ירידה ניכרת בדחף לאכול שטויות שנותנים לכם סיפוק לטווח זמן הקצר בלבד.

• ספורט/פעילות גופנית, לאמץ שגרה.

זהו פקטור חשוב מאוד. אין כמו ספורט, אין כמו פעילות גופנית. אין אדם שלא מומלץ עבורו לבצע אותה. אין אדם שלא ישתפר מצבו אם יישם אותה באופן קבוע. ספורט עושה פלאים, אני מקווה שבעידן של היום זה לא חדש לאף אחד. ספורט זו התרופה הכי טובה הן למצוקות פיזיות והן למצוקות נפשיות, זה הוכח כבר מאות פעמים. עכשיו זה הזמן הנכון ביותר להתחיל להיכנס לפעילות גופנית בשגרה.

*(אני נוטה להאמין שאם את/ה קורא/ת את המאמר הזה באתר הזה, את/ה כנראה כן מבצע פעילות גופנית)*

אז אם אתם אנשים שכבר כן מתאמנים בשגרה שלכם, והמלחמה קצת תקעה את הדברים, זה הזמן להתחיל לחזור. חדרי הכושר מתחילים להיפתח והמדינה ממשיכה בכוחה להתנהל בממשק האזרחי "במדיניות מלחמה", אין מה לעשות. אם אתם מפחדים לצאת מהבית או חדר הכושר שלכם סגור לגמרי, זה לא סיבה להפסיק להתאמן. למען האמת, אף פעם אין סיבה להפסיק להתאמן.

תעשו אימונים ביתיים:
קצת שכיבות שמיכה, לאנצ'ים, סקוואטים,כפיפות בטן, מטפס הרים וכו' וכו'…

הרשימה עוד ארוכה, והתרגילים הרשומים למעלה הם לא מצריכים כלום חוץ מאת הגוף שלכם וקצת מרווח מקום. אם אנחנו מוסיפים ציוד מינימלי למשוואה (מתח, משקולות, גומיות, הליכון וכו'), אתם בכלל על דרך המלך ויכולים לבצע אימונים עצימים מאוד אשר מאוד דומים לאימונים השגרתיים שלכם.

בקיצור הבנתם את הנקודה.

אסכם ואומר,

דרך מס' 1,  לפני שאתם מתחילים לנשנש, תשאלו את עצמכם אם זה מרעב או מרגש. 

אם הבנתם שזה מרגש, תתחילו לעשות חושבים מה עשיתם במהלך היום על ידי השאלות הרשומות למעלה.

כאשר שאלתם את עצמכם השאלות למעלה ועניתם לרובם לא, הגיע הזמן לעשות שינוי בשגרה.

דרך מס' 2,  אין יותר חשוב מפעילות גופנית בתקופות האלו. פעילות גופנית זה תמיד חשוב וזה תמיד יכול לעשות טוב. אך בתקופות כאלו, אנחנו אפילו עוד יותר זקוקים לה.

פעילות גופנית באופן מוכח יכולה להוריד לכם את התיאבון לשטויות ובאופן מודע ובלתי מודע לגרום לכם לרצות לאכול בריא יותר ( הרגע קרעתם תתחת שלכם באימון, תהרסו את זה עם ג'אנק??) בנוסף, תחזרו חזרה לשגרה. תבלו עם המשפחה והחברים, תשתפו ותחלקו איתם את מה שאתם חושבים ומרגישים, תקיימו את התחביבים שאתם אוהבים, צאו קצת לבחוץ תיחשפו לאור שמש (זה תמיד בריא וטוב), תבצעו פעילות גופנית (מן הסתם אה, כבר דיברנו על זה). באופן כללי אם שמתם לב, השאיפה היא  לנסות לחזור לשגרה מסוימת, הקודמת, הזאת של לפני המלחמה. (ואם לא ניהלתם שגרה כזאת עד עכשיו, אז הנה הגיע הזמן)*

אלו 2 הדרכים העיקריות שמצאתי לנכון לשתף אתכם על מנת להימנע מאכילה רגשית בתקופה רגישה שכזאת, אין איך לטעות בהן.

ברגע שתתחילו ליישם אותם, תחושו בהבדל הניכר.

אני הייתי אני, אתם הייתם אתם, 

שלום ולהתראות,

תודה רבה, 

בן גנדיס.